קורות חיים
בת יעל ורמי. נולדה ביום כ"א באלול תשנ"ג (7.9.1993) בתל אביב. בת בכורה להוריה. אחות של ספיר, אלירם, שני, שי-אל ואביר.
דניאל גדלה והתחנכה בתל באביב, למדה בבית הספר היסודי "הגליל" בעיר. בהיותה בכיתה ד' עברו בני המשפחה להתגורר בגן יבנה והיא השתלבה בלימודים בבית הספר "סיני" ביישוב והמשיכה בחטיבת ביניים ותיכון ב"אורט רבין" במגמת תקשורת ואומנות (ציור ופיסול). הישגית ונחושה להצליח, השקיעה רבות בלימודיה, גילתה רצינות ואחריות ואף הסתייעה במוריה בעת הצורך. בעלת נטייה כישרונית ביותר בתחומי האומנות, הצטיינה בלימודי ציור ופיסול וזכתה לשבחים על עבודת הגמר שהגישה, בגינה אף קיבלה תעודת הצטיינות.
מלאת שמחת חיים, נעימה וצנועה. ליבה רחב והיא נכונה לסייע ולעזור בכל עת. חברותית ואהודה, עצמאית מאוד ובוגרת. מנעוריה עבדה בעבודות מזדמנות שונות ובהן בסופרמרקט ובאולם אירועים, בכסף שהשתכרה יצאה לבילויים עם חברותיה.
אהבה מאוד לצייר ונמשכה לעולם היופי והאיפור בזכות נטייתה האומנותית. חובבת ספורט, הקפידה על שגרת אימונים במכון כושר ועל תזונה נכונה ובאופן קבוע העשירה את הידע שלה בתחום באמצעות קריאת מאמרים וידיעות בנושא.
"הבחירות של דניאל בחיים היו תמיד מלאות בהפתעות", תיארה אותה אימה, "היא תמיד הפתיעה אותנו לטובה עם ההתקדמות שלה".
בת למשפחה מלוכדת ואוהבת. משפחתה הייתה ראשונה בסדר העדיפויות שלה והיא חלקה קשר חם וקרוב עם אחיה ואחיותיה. שימשה מעין אם שנייה עבור שי-אל ואביר, דאגה להם, הרעיפה עליהם חום ואהבה ופינקה אותם. בני המשפחה נהנו לבלות יחד ולערוך ערבי קריוקי מלאים בשירה ובצחוק בביתם, תיארה האם: "כל ערב בממ"ד (מרחב מוגן) - החדר הכי שמח בבית. עם המיקרופון עושים שמח". דניאל אהבה לרקוד ולשיר ונהנתה מאוד מזמן איכות משותף זה.
ביום 10.1.2012 התגייסה לצה"ל והוצבה לשירות בחיל מודיעין. עברה קורס בתחום משאבי אנוש אותו סיימה בהצלחה ושובצה ביחידת המיפוי במרכז הארץ. חדורת מוטיבציה, השקיעה את כל מרצה בביצוע תפקידה על הצד הטוב ביותר, עבדה לילות כימים והייתה מוערכת מאוד בקרב מפקדיה וחבריה לשירות. עם סיום שירות החובה, המשיכה לשירות קבע בחיל ובמרוצת הזמן התקדמה לדרגת סמל ראשון. חלומה היה להיות קצינה, היא עברה מיונים ואושרה יציאתה לקורס קצינות בתחילת שנת 2016.
בד בבד עם שירותה הצבאי, עמלה על שיפור ציוני הבגרויות שלה ולאחר מכן החלה ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ב"מכללת אשדוד".
דניאל מגורי כהן נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ג' בכסלו תשע"ו (15.11.2015). בת עשרים ושתיים בנפלה. לאחר מותה הועלתה דניאל לדרגת רב סמל. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בגן יבנה. הותירה הורים, שלוש אחיות ושני אחים.
על מצבתה כתבו אוהביה: "טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכנו ולעולם תישארי בליבנו".
כתבו בני המשפחה: "דניאל הייתה ילדה עם חלומות רבים לעתיד גדול, אך חלומות אלה נקטעו בעודה בת עשרים ושתיים... אבדה גדולה למשפחתה. משפחה בת שמונה נפשות שהייתה המשפחה הכי שמחה בגן יבנה, והילקחה של דניאל מחיינו גדע את השמחה בבית".
בני משפחתה של דניאל כינסו דברי זיכרון שכתבו חבריה, בהם: "דניאל, מלאכים מקומם בשמים, והכאב גדול"; "וכשהמלאכים בוכים בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר"; "בעיני דמעה, הלב בוכה בשקט, וכשהלב בוכה הנשמה זועקת"; "אל תלכי, אני עוד לא מוכן להישאר כאן כשאת אינך לצידי"; "את עכשיו בגן עדן, ולי נשאר רק כאב".
דניאל מונצחת באתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין ברשת, ובאנדרטת נופלי המודיעין בגלילות.