קורות חיים
לידור, בנם הבכור של רימונה ושלמה (דובי) לוי, נולד בתש"ן (1989) בגן יבנה. אח לעמית ונועם.
גדל והתחנך בגן יבנה. למד בבית ספר "מכבים" ובהמשך בתיכון "אורט רבין". נער טוב לב, חברותי ובעל חוש הומור.
בן מסור להוריו ואח תומך, אהוב ואוהב. "העוגן של המשפחה", כדברי יקיריו. הוריו היו גאים בו ואחיו נשאו אליו עיניים וידעו שאפשר לסמוך עליו. סיפרה נועם אחותו: "היית פה בשביל כולנו. אימא הייתה הכול בשבילך. תמיד ידעתי שכשאתה פה, כלום לא יקרה לנו. עמית ואני ידענו שאתה תדאג לנו כל החיים".
בסיום לימודיו התגייס לצבא ושירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית. בשנת 2009 נפצע קשה בפעילות מבצעית בעזה. בהמשך, למרות שהיה פטור, ביקש להתנדב לשירות מילואים.
לאחר שהשתחרר, עבד כמאבטח בנמל אשדוד, שם פגש את שושי שהייתה בודקת ביטחונית. האהבה ביניהם פרחה ועד מהרה הם הפכו לבלתי נפרדים. בני הזוג נישאו והקימו את ביתם בגן יבנה. לידור היה בעל מסור ואיש משפחה למופת. בשנת 2023, כאשר נולדה בתם מייה, התאהב בה עד כלות ובילה עמה בכל הזדמנות. סיפרה אשתו שושי: "היית אבא מושלם למייה שלנו, הרעפת עליה אהבה שרואים רק בסרטים, אהבת לטפל בה מאפס עד מאה, עשית איתה הכול, היית מצחיק אותה יותר מכולם".
כעבור מספר חודשים התבשרו בני הזוג כי הם מצפים לבן.
אחרי לימודים גבוהים בתחום המיחשוב לידור עבד כמהנדס תוכנה בחברת "גסטי" העוסקת בפיתוח תוכנה לניהול ותפעול של נכסים. עמיתיו מספרים על עובד מקצועי, אהוב על הבריות ומלא שמחת חיים.
אדם רחב לב, מלא נתינה ואהבה לזולת. תמיד נכון להושיט עזרה, בחיוך ובצנעה. סיפרה נועם אחותו: "השקט שלך היה ממכר, היית הטוב באדם. כל חייך עזרת ודאגת".
נודע בשמחת חיים ובחוש ההומור שלו והפיץ אור בכל מקום שבו היה. סיפרו מכריו: "לידור היה בן אדם מיוחד, כזה שלא פוגשים כל יום. הוא אהב את החיים בצורה בלתי רגילה. כל מי שפגש בו זיהה מיד את הטוב שהקרינו פניו והוא היה מושא להערצה עבור רבים".
היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב".
ביום ראשון 31.03.2024 לידור סיים אימון בחדר כושר בקניון "פרנדלי" בגן יבנה והיה בדרכו הביתה. מחבל שהגיע למקום דקר אותו ושני אנשים נוספים סמוך לכניסה לקניון. הוא נפצע באורח אנוש ונאבק על חייו במשך ארבעה ימים, עד אשר נפטר מפצעיו.
לידור לוי נרצח על ידי מחבל בגן יבנה בכ"ה באדר ב' תשפ"ד (04.04.2024), והוא בן 34. הובא למנוחות בבית העלמין בגן יבנה. הותיר אחריו אישה הרה, בת, הורים, אח ואחות. חצי שנה לאחר הירצחו נולד בנו - ריף.
הנתינה של לידור המשיכה גם לאחר מותו. כמי שהיה חתום על כרטיס "אדי" לתרומת איברים, ריאותיו הושתלו בלוחם שריון בן 23 שנפצע קשה בעזה וליבו הושתל בגבר בן 63. בכתבה של ערוץ 13 שתיעדה את המפגש בין משפחתו של לידור לבין הלוחם שקיבל את ריאותיו סיפרה שושי: "יש משהו מעודד שחייהם של שני אנשים שלידור תרם להם את האיברים הכי חיוניים, הלב והריאות - ניצלו".
אימו רימונה כתבה: "תודה שבחרת בי כאימא! תודה על הזכות לגדל אותך. תודה שהארת לי את הדרך, תודה שנתת לי להתגאות בך, תודה שהתייעצת איתי, ששאלת לשלומי, תודה שהתקשרת אלי כשהייתי צריכה עזרה. תודה שסיפרת לי מה עובר עליך. תודה על הערכים, הכבוד ואהבת האדם. תודה על נתינה אין סופית, תודה על החיבוקים והצחוקים, תודה שהיית, שחיית במלוא העוצמה, תודה שלא ויתרת על הכי טוב! אומרים לי שהזמן מרפא, אבל הוא רק מחדד את החוסר שלך. אוהבת אותך, מתגעגעת אליך, געגוע ששורט כל פינה בגוף, כל מבט, כל נשימה, געגוע שלא מרפה". כתב אביו: "בני היקר, אני אוהב אותך. אתה בלב שלי לנצח".
שושי אשתו ספדה: "אתה היית האוויר שלי לנשימה, החמצן שלי, הסיבה שלי לחיות בעולם הזה. לקחו לי אותך והשמיים נפלו עלי, אבל אתה השארת לי שתי סיבות לחיות, שני אורות גדולים שיחזקו אותי בחיים בלעדיך".
ספד לו אחיו עמית: "הערצתי אותך מגיל אפס, אתה היית המקום הבטוח שלי כל החיים, מחזיר לפרופורציות עם חיוך על הפנים. כולם עוטפים אותנו ואני מרגיש לבד, החיים כבר לא יהיו אותו הדבר בלעדיך, הלב שלי אינו שלם, תודה על חיים מאושרים לצידך. השארת לי נעליים גדולות, אני מבטיח לנסות לדאוג למשפחה שלנו כמו שאתה דאגת".
כתבה נועם אחותו: "תודה שזכיתי לגדול לצידך, לא יכולתי לבקש מודל אחר לחיקוי. אתה החלום של כל אישה, כל אימא, של כל אח, של כל אבא ושל כל חבר. אני מבטיחה שאנציח אותך עד יומי האחרון, שאנחיל את הערכים שלך לילדים שלי ואספר להם איזה דוד הם פספסו, איזה דוד היה להם. אני אזכור אותך לנצח, הכי מושלם, הכי יפה בעולם".
בני משפחתו של לידור פתחו דף אינסטגרם לזכרו, remember_lidor_levy שאליו מועלות תמונות מתחנות חייו השונות ופעילויות להנצחתו.
בני המשפחה הפיקו וחילקו לזכרו צמידים, חולצות, נרות נשמה ומדבקות עם המשפט "האור של לידור לא יכבה לעולם".
סמוך למקום הפיגוע בגן יבנה הוצב ספסל עם תמונתו של לידור ושלט שבו נכתב: "אדם מלא אהבה, אצילות ומסירות נפש. עוגן למשפחתו ומודל חיקוי לסביבתו. המשפחה בעבורו הייתה ערך עליון והאבהות הייתה תפקיד חייו".