רס"ב הרווה רפאל גז ז"ל

קורות חיים

בן אולגה וראובן. הרווה (רפאל) נולד ביום כ"א באדר א' תשכ"ז (3.3.1967) בצרפת. בן זקונים להוריו. אח של דני, רוזין ומרלן.

בהיותו בן שנה עלתה המשפחה ארצה והקימה את ביתה בעיר לוד, שם גדל והתחנך. בחלוף עשר שנים, עברה המשפחה לגור בגן יבנה והרווה השלים לימודי יסוד ביישוב, אחר כך השתלב בלימודי חטיבה ותיכון בבית ספר בגדרה.

נער אוהב ואהוב היה, מלא שמחת חיים ולעיתים "שטותניק" שהכול נסלח לו, ליבו רחב ומזגו נעים.

בהגיעו לגיל גיוס, התנדב לשירות בחיל השריון ולקח חלק בפעילות החיל בלבנון. הוא נהנה מאוד משירותו הצבאי - הן מהתפקיד והעשייה המשמעותית והן מההווי החברתי, ונהג להסתכל על תקופת שירותו בצה"ל כשלוש השנים היפות בחייו.

לאחר שחרורו מצה"ל, עבד תקופה במפעל אלומיניום.

בשנת 1990 הכיר דרך מכרים משותפים את מוניק, שהגיעה מצרפת לביקור בארץ. לאחר היכרות בת שבועיים בלבד בין השניים, הם החליטו כי ברצונם להינשא, ואכן מוניק חזרה לצרפת, ארזה חפציה ועלתה לישראל לחיקו של הרווה. הם נישאו באוגוסט 1991, התגוררו כשנה באשדוד ולאחר מכן, הקימו את ביתם בגן יבנה. נולדו להם שלושה ילדים - יוני, שני ואיתי.

מוניק סיפרה על בן זוג חם, אוהב ומרגיע, אשר יודע לומר את המילה הנכונה בזמן הנכון, ועל אב הקשור לילדיו, מסור, מחבק וחם. "הרווה היה אבא מדהים, ממש אחד למיליון" סיפרה, "כששני הייתה קטנה היא הייתה מתעוררת כל לילה וקוראת רק לו. הילדים מאוד מחוברים אליו. הוא היה אחראי לשבת עם הילדים על שיעורים, היה אלוף במתמטיקה. לא ויתר לילדים וכשגדלו הוא זכה לראות את פירות החינוך ודיבר איתם על הכול. כל מה שעניין אותו היה המשפחה שלו".

הרווה הקדיש את כל זמנו ומרצו לאשתו ולילדיו ואהב מאוד את זמן הבילוי המשפחתי. מיד עם תום יום העבודה, נהג למהר ולשוב לביתו על מנת לבלות זמן במחיצת משפחתו באומרו כי אשתו וילדיו הם חבריו הטובים ביותר.

במקביל להקמת משפחה לתפארת, ובעידודו של דני אחיו ששירת כשוטר בעצמו, החליט הרווה להתגייס למשטרת ישראל. וכך, ביום 3.4.1995 הצטרף לשורות המשטרה. הוא שירת תחילה כשוטר סיור ובהמשך, עם המון נחישות והתמדה, הגשים חלומו ושימש בתפקיד חוקר נוער במרחב השפלה.

הוא אהב מאוד את תפקידיו בשירות המשטרה, וחש שליחות ומוטיבציה בביצועם. לאורך כל שנות שירותו התנהל בצניעות אך בשאפתנות, תוך שהוא מציב לעצמו מטרות ויעדים. אהב את הלמידה ואת האתגר שבשירות. תמיד הקפיד על הפרדה בין עבודתו במשטרה ובין התנהלותו בבית, סיפרה רעייתו, ובכך ביקש שלא להשליך על ילדיו חוויות ודברים שחווה במסגרת עבודתו עם בני נוער.

הרווה אהב מאוד לשחק כדורסל, ובילה זמן איכות משותף עם בנו יוני במשחק במגרש באזור מגוריהם. כן, אהב מאוד את המטבח נהנה לבשל מתכונים חדשים ולהתנסות בבישולים חדשים לבני המשפחה, שנהנו מאוד מהמטעמים שהכין.

תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבת האחר, קבלת האחר כפי שהוא, והתנהלותו אופיינה בנכונות לסייע בלי לשפוט את הזולת.

רב-סמל בכיר הרווה (רפאל) גז נפל בעת מילוי תפקידו ביום ה' באב תשע"ו (9.8.2016). בן ארבעים ותשע בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בגן יבנה. הותיר אישה, שני בנים ובת, אח ושתי אחיות.

מוניק אשתו כתבה שני קטעי שירה לזכרו: "החיים איתך זה לקום כל בוקר עם חיוך, החיים איתך זה לאהוב בלי תנאים, החיים איתך זה להתאהב כל פעם מחדש, החיים איתך זה לתת, החיים איתך זה לקבל, החיים איתך זה לכבד.

החיים בלעדיך זה להמשיך לאהוב אותך, החיים בלעדיך זה להתאהב בך עוד יותר, החיים בלעדיך זה להרגיש, החיים בלעדיך זה לדמיין, זה לראות.

איך ממשיכים? זו שאלה קשה. בוא נחשוב ביחד בעלי, איך ממשיכים?פתאום אני מקבלת כוחות ואתה אומר לי: 'ממשיכים אשתי, ממשיכים. ממשיכים לאהוב, ממשיכים לתת, ממשיכים לכבד, ממשיכים להרגיש, ממשיכים לראות', ואז אני עונה לך: 'ברור. אני אמשיך לאהוב אותך, אני אמשיך לתת לך, אני אמשיך לכבד אותך, אני אמשיך להרגיש אותך, אני אמשיך לראות אותך'.

עכשיו אני עוצמת עיניים, משחררת, נותנת לגוף שלי ללכת קצת לאיבוד. אני יכולה לראות אותך מחייך, כל כך יפה אתה. אני יכולה לשמוע אותך אומר לי:'הכול בסדר אשתי'. הקול הזה שלך שיודע רק להרגיע אותי, הקול הזה שלך שיודע להגיד את הדברים הנכונים, הקול הזה שלך שיודע מתי כן ומתי לא.

אתה החיים שלי, אתה כל עולמי, אתה כל האהבה שיש בי, אתה תמיד איתי. אוהבת אותך בעלי".

וקטע שני – "כשהייתי ילדה קטנה כל הזמן רציתי כנפיים. כנפיים של מלאך, בצבע לבן. רציתי לעוף כי ידעתי שלמעלה יותר טוב, הרגשתי שהמקום שלי שם. עברו ימים, עברו שנים, הכרתי אותך ומהר מאוד הבנתי שהמקום שלי כאן למטה, איתך. עברו ימים, עברו שנים, והיום אתה עם הכנפיים, כנפיים של מלאך, עם הכנפיים שכל כך רציתי. אלה הכנפיים שלי, שלך, שלנו, כי לא משנה איפה נהיה, אנחנו נמשיך לעוף ביחד".

הרווה מונצח באתר "גלעד לזכרם" של המשטרה ובאנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל שהוקמה במכללת השוטרים בבית שמש. כן הוא מונצח באתר המועצה המקומית גן יבנה וב"בית יד לבנים" ביישוב.